דינה, נראה לי שאני יכולה להמשיך ולכתוב בקלות עוד פוסט סביב הנושא של המקום המנטלי, החברתי וההתפתחותי שהבלוג תופס היום וכו.

זהר, הבלוג מתמקם במקום חדש בתוך ההסתעפויות החברתיות, כי הוא יכול להגיע למקומות עמוקים יותר כדבריך, ואני מסכימה, בהיותו וירטואלי והשיחה מתנהלת קודם כל אחד על אחד עם עצמך ורק אחר-כך עם העולם החיצון.

טל גלילי, תודה. יש לנו את הבלוג, הוא כאן לקשור את החוטים.

היי נורית. נהניתי מהמילים החמות בהן זיכית את הכנס והקהילה. היה נעים לפגוש אותך, ואני בטוח שעוד יהיו לנו הזדמנויות רבות לחזור על כך.

בברכה,
טל.

@דינה - עובדה שלא.
א. אני ואת הכרנו בבלוג.
ב. אתמול היה כנס שבו אנשים שהכירו אחד את השני רק על פני המסך ודרך המילים, הוידאו והתמונות, נפגשו, דיברו, אכלו ביחד והפכו את הקשר הוירטואלי לקשר אמיתי.
ג. הגיעה גם מרצה מחו"ל, שגם אני וגם אחרים הכירו או שמעו עליה וירטואלית, ועכשיו אנחנו מכירים אישית, כך שזה לא נוגע רק למי שבאותה מדינה.
אז המסקנה שלי היא שהאינטרנט והבלוגים יכולים לחבר בין אנשים ממקומות שונים יותר מאשר העבודה/בית ספר ובארץ כמובן - צבא. אלא ממקום הרבה יותר אישי, הרבה יותר נוגע לתחביבים דומים, לרעיונות דומים, ובמידה מסויימת לקשר עמוק הרבה יותר.

איזה כיף שהלכת לכנס ונהנית! הבלוגים זה מקסים…ומי כמוני יכולה להעיד על הקשר שזה מייצר בין אנשים.
על אף שגם אני כותבת אני קצת אמביוולנטית: ותמיד תוהה האם אנחנו לא בעיצומו של תהליך שמחליף את התקשורת הבינאישית והמיידית לתקשורת מחשבית…